מחקרי מדיניות | 25.05.20

# כלכלה וחברה

# כלכלה וחברה

רפואה שלמה | תכנית חברתית-כלכלית לטיפול במשבר הקורונה

כתיבה:

הקדמה

המשבר הבריאותי, החברתי והכלכלי שאנו חווים בימים אלה הוא תופעה חדשה עבור כולנו, כזו שלא נתקלנו בה מעולם. אמנם ידענו כמדינה מלחמות קשות ותקופות כלכליות קשות, אבל המשבר הנוכחי הוא מסוג אחר ונדמה כי השפעותיו על כל תחום בחיינו יהיו מרחיקות לכת . ההיסטוריה הכלכלית והפוליטית והמחקר העוסק בתקופות של משבר כלכלי מביאים למסקנה ברורה: הגורם היחיד שיכול לעזור לאזרחים להיפגע במידה המועטה ביותר מהמשבר ולהשתקם אחריו בצורה מיטבית הוא המדינה. כפי שמערכת הבריאות של המדינה והצוותים הרפואיים המסורים המופקדים עליה אחראים על הטיפול הרפואי המיידי במשבר, כך מערכות הביטחון הסוציאלי, הכלכלה, החינוך והדיור של המדינה צריכות לקחת אחריות על הטיפול ארוך הטווח בו ולהביא את המשק והחברה לרפואה שלמה. הדרך היחידה להשיג זאת היא שינוי חד במדיניות החברתית-כלכלית ומעבר מהפקרה להשקעה. המשבר הנוכחי מדגים את הרלוונטיות של התפיסה הסוציאל-דמוקרטית ואת הנזק האיום שגרמו לישראל עשורים של צמצום מכוון ושיטתי של מדינת הרווחה והמערכות החברתיות שלה – כולל מחסור בתשתיות נחוצות בתחום הרפואה – לצד הזנחה והתעלמות מהצוותים הרפואיים, המורות והעובדות הסוציאליות, שנמצאים כרגע בחזית המאבק. אבל אותו משבר יכול להיות גם הזדמנות לשינוי מגמה, גם בטווח הארוך, במטרה להפוך את מדינת ישראל לשוויונית, צודקת ואיתנה יותר, ואת תנאי החיים של אזרחיה לטובים יותר. בניגוד לרוח השוררת אצל קובעי המדיניות בישראל, דווקא בעת הזו נכון לבצע השקעות מאסיביות באזרחים ובמשק. תמיכה ישירה בשכירים, בעצמאים, בעסקים הקטנים והבינוניים ובארגוני החברה האזרחית, ופריסת רשת ביטחון מתחת לכל הישראלים יעזרו לכולנו לעבור את התקופה הקשה, יצילו את המשק מהתמוטטות ויסייעו לו לצמוח מחדש. תכנית “רפואה שלמה” מציגה לקובעי המדיניות צעדים המשקפים עקרונות אלה ואת מקורות המימון שיאפשרו אותם. הנתונים הידועים לנו משתנים בקצב מהיר ומחייבים גמישות. לכן מוצעים כאן צעדים שיהיו אפקטיביים כל אחד בפני עצמו או באופן משולב, בהתאם לתנאים המשתנים. להשקעה תקציבית מאסיבית באזרחים בזמן משבר יש חשיבות מכרעת בזירוז הצמיחה שמתקיימת אחריו. היות שבעיתות משבר המשק מתכווץ, הצריכה מצטמצמת ותקבולי המסים יורדים – הכנסות המדינה פוחתות, ואיתן היכולת שלה לפרוס רשת ביטחון עבור מפוטרים, עסקים קטנים, עצמאים וארגוני חברה אזרחית, ולייצר את התנאים שיאפשרו להם להשתקם לאחר המשבר. המשק הפרטי לא יכול לעשות זאת והדרך היחידה לטפל במשבר היא להגדיל באופן זמני את החוב הלאומי, להשתמש בכסף כדי לבצע השקעות ענק ובכך להגדיל ביקושים שישקמו את הצמיחה והצריכה ויעלו את תקבולי המסים שיאפשרו בטווח הארוך לצמצם את החוב שהוגדל. מדיניות צנע שבשם השמירה על מסגרת התקציב מפקירה את האזרחים פשוט לא מאפשרת לחברה להשתקם. בדרך דומה לזו המוצעת כאן מתנהלות מדינות נוספות וזו הדרך בה גם על ישראל ללכת. יישום מלא של תכנית “רפואה שלמה” יביא לכך שהנזק הכלכלי לשכירים והעצמאיים לא יעלה על 15%- 10% מהכנסותיהם, שהעסקים הקטנים והבינוניים יקבלו את צינור החמצן הדרוש להם, שאף אוכלוסייה שנמצאת בסיכון מיוחד בימים אלה לא תופקר לידי היד הנעלמה של השוק, ושהמשק יוכל לשוב לפעילות מלאה בסיום המשבר. היקף חבילת הסיוע שתעמיד המדינה לאזרחיה באמצעות התכנית יעמוד על כ13%- אחוז מהתמ”ג, לעומת פחות מ1%- היום

המשבר הבריאותי, החברתי והכלכלי שאנו חווים בימים אלה הוא תופעה חדשה עבור כולנו, כזו שלא נתקלנו בה מעולם. אמנם ידענו כמדינה מלחמות קשות ותקופות כלכליות קשות, אבל המשבר הנוכחי הוא מסוג אחר ונדמה כי השפעותיו על כל תחום בחיינו יהיו מרחיקות לכת . ההיסטוריה הכלכלית והפוליטית והמחקר העוסק בתקופות של משבר כלכלי מביאים למסקנה ברורה: הגורם היחיד שיכול לעזור לאזרחים להיפגע במידה המועטה ביותר מהמשבר ולהשתקם אחריו בצורה מיטבית הוא המדינה. כפי שמערכת הבריאות של המדינה והצוותים הרפואיים המסורים המופקדים עליה אחראים על הטיפול הרפואי המיידי במשבר, כך מערכות הביטחון הסוציאלי, הכלכלה, החינוך והדיור של המדינה צריכות לקחת אחריות על הטיפול ארוך הטווח בו ולהביא את המשק והחברה לרפואה שלמה. הדרך היחידה להשיג זאת היא שינוי חד במדיניות החברתית-כלכלית ומעבר מהפקרה להשקעה. המשבר הנוכחי מדגים את הרלוונטיות של התפיסה הסוציאל-דמוקרטית ואת הנזק האיום שגרמו לישראל עשורים של צמצום מכוון ושיטתי של מדינת הרווחה והמערכות החברתיות שלה – כולל מחסור בתשתיות נחוצות בתחום הרפואה – לצד הזנחה והתעלמות מהצוותים הרפואיים, המורות והעובדות הסוציאליות, שנמצאים כרגע בחזית המאבק. אבל אותו משבר יכול להיות גם הזדמנות לשינוי מגמה, גם בטווח הארוך, במטרה להפוך את מדינת ישראל לשוויונית, צודקת ואיתנה יותר, ואת תנאי החיים של אזרחיה לטובים יותר. בניגוד לרוח השוררת אצל קובעי המדיניות בישראל, דווקא בעת הזו נכון לבצע השקעות מאסיביות באזרחים ובמשק. תמיכה ישירה בשכירים, בעצמאים, בעסקים הקטנים והבינוניים ובארגוני החברה האזרחית, ופריסת רשת ביטחון מתחת לכל הישראלים יעזרו לכולנו לעבור את התקופה הקשה, יצילו את המשק מהתמוטטות ויסייעו לו לצמוח מחדש. תכנית “רפואה שלמה” מציגה לקובעי המדיניות צעדים המשקפים עקרונות אלה ואת מקורות המימון שיאפשרו אותם. הנתונים הידועים לנו משתנים בקצב מהיר ומחייבים גמישות. לכן מוצעים כאן צעדים שיהיו אפקטיביים כל אחד בפני עצמו או באופן משולב, בהתאם לתנאים המשתנים. להשקעה תקציבית מאסיבית באזרחים בזמן משבר יש חשיבות מכרעת בזירוז הצמיחה שמתקיימת אחריו. היות שבעיתות משבר המשק מתכווץ, הצריכה מצטמצמת ותקבולי המסים יורדים – הכנסות המדינה פוחתות, ואיתן היכולת שלה לפרוס רשת ביטחון עבור מפוטרים, עסקים קטנים, עצמאים וארגוני חברה אזרחית, ולייצר את התנאים שיאפשרו להם להשתקם לאחר המשבר. המשק הפרטי לא יכול לעשות זאת והדרך היחידה לטפל במשבר היא להגדיל באופן זמני את החוב הלאומי, להשתמש בכסף כדי לבצע השקעות ענק ובכך להגדיל ביקושים שישקמו את הצמיחה והצריכה ויעלו את תקבולי המסים שיאפשרו בטווח הארוך לצמצם את החוב שהוגדל. מדיניות צנע שבשם השמירה על מסגרת התקציב מפקירה את האזרחים פשוט לא מאפשרת לחברה להשתקם. בדרך דומה לזו המוצעת כאן מתנהלות מדינות נוספות וזו הדרך בה גם על ישראל ללכת. יישום מלא של תכנית “רפואה שלמה” יביא לכך שהנזק הכלכלי לשכירים והעצמאיים לא יעלה על 15%- 10% מהכנסותיהם, שהעסקים הקטנים והבינוניים יקבלו את צינור החמצן הדרוש להם, שאף אוכלוסייה שנמצאת בסיכון מיוחד בימים אלה לא תופקר לידי היד הנעלמה של השוק, ושהמשק יוכל לשוב לפעילות מלאה בסיום המשבר. היקף חבילת הסיוע שתעמיד המדינה לאזרחיה באמצעות התכנית יעמוד על כ13%- אחוז מהתמ”ג, לעומת פחות מ1%- היום